Hebrew
פרופ' אריק רימרמן הוא פרופסור מן המניין וראש הקתדרה לרווחה ותכנון חברתי ע"ש ריצארד קרוסמן ודיקן מייסד של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה. הוא שמש כפרופסור בבית הספר לתקשורת ציבורית באוניברסיטת סירקיוז ובאוניברסיטאות הרוארד, פנסילבניה, וצ'רלס (פראג). הוא פרסם שבעה ספרים וכמאה וחמישים מאמרים בכתבי עת בישראל, אוסטרליה, אירופה וארצות הברית. ספרו החדש book Social Inclusion and People with Disabilities: National and International Perspectives, Cambridge University Pressעוסק בניתוח מעמיק של שורשי הדרתם של אנשים עם מוגבלות ומהן האסטרטגיות הלאומיות והבינלאומיות העדיפות לשילובם בחברה.
לבד מעבודתו האקדמית והמדעית, שמש פרופ' רימרמן כיועץ למספר שרי עבודה ורווחה והיה יו"ר וחבר של ועדות רבות במוסד לביטוח לאומי, משרד התמ"ת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד המשפטים. הוא נמנה על פורומים בינלאומיים שונים באירופה וארצות הברית. הוא זכה לפרסים רבים על פעילותו המחקרית ביניהם Lehman Award (1987), Fulbright Doctoral Student Fellowship (1979), the William Trump Award (1998), the International Award of the American Association on Mental Retardation (1999) and the Burton Blatt Distinguished Leadership Award (2006)
אחד המחקרים המתבצעים בימים אלה:
המוסד לביטוח לאומי, מחלקת המחקר: מדד השוויון-השתתפותם החברתית והאזרחית של אנשים עם מוגבלות בחברה בישראל (2011-2012)
פרופ' אריק רימרמן, ד"ר נעמי שרויאר, ד"ר טל ארטן-ברגמן ופרופ' שמואל אידלמן
תקציר
בעשור האחרון אנו עדים להתפתחות מרשימה בחקיקה השוויון לאנשים עם שנועדה לקדם את השתתפותם ומעורבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה. לשם הערכת ההשלכות של החקיקה, מקובל בעולם המערבי להשתמש ב"מדד שוויון". מדד אוניברסאלי זה, מעריך את פערי ההשתתפות החברתית והאזרחית של אנשים עם מוגבלות ומזהה משתנים המצמצמים או מרחיבים את הפערים.
המחקר הראשון של מדד השוויון בישראל, התפרסם בשנת 2005 על ידי פרופ' רימרמן, ד"ר ארטן-ברגמן מאוניברסיטת חיפה. המחקר, שהוצג בכנסת, הציג פערים משמעותיים ברמות השתתפות חברתית בין אנשים עם וללא מוגבלות אך גם הצביע על השפעתם המובהקת של רמת ההשכלה הפורמאלית וסטאטוס התעסוקה על השוויון. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הצביע על חשיבות מדד השוויון ועל הצורך לעקוב באופן שוטף אחר הפערים בין אנשים עם וללא מוגבלות.
המחקר הנ"ל, מדד השוויון" 2010 מכוון לבחון את השינויים שחלו בו מאז 2005. האם ניתן לזהות צמצום בפער בינם לאנשים ללא מוגבלות? האם צומצמו הבלמים השונים להשגת השוויון? המחקר אף הוסיף משתנים מרכזיים (בריאות, תעסוקה, נגישות וטכנולוגיה) שנמצאו משמעותיים להשתלבות אנשים עם מוגבלות, לאור השינויים החברתיים והטכנולוגיים, בארבע השנים האחרונות. ממצאי המחקר יאפשרו גם לזהות הבדלים בהשתתפותם של קבוצות שונות של אנשים עם מוגבלות בישראל.
המחקר מתבצע בסקר טלפוני שיעקוב אחר משתתפי המחקר בשנת 2005, בהם היו כ-650 ראיונות עם אנשים עם מוגבלות ו-650 עם אנשים ללא מוגבלות (על בסיס הסכמתם לשתף פעולה במחקר עתידי). בהתבסס על מחקרים אחרים במערב, יעודכן המדגם כך שיפלטו ממנו נבדקים שעברו את גיל 65 או אלה שיגרעו ממנו בשל נסיבות אחרות (מחלה, פטירה, שינוי כתובת וכו') . בכוונת המגישים לשפר את מידת הייצוגיות של הנבדקים הערביים שהיו בתת ייצוגיות במחקר הקודם (תוספת של 50 נבדקים ערבים לכל תת-אוכלוסיה בהשוואה למחקר קודם). המחקר יתבסס על שני כלים מוכרים למדידת רמות מעורבות חברתית, שהוכחו כמתאימים למציאות מדינת ישראל: שאלון Harris/N.O.D למעורבות קהילתית (N.O.D./Harris Survey of Community Participation, 2400); ושאלון משאבים וקשרים חברתיים The Quantification of Social Contacts and Resources(Donald & Ware, 1982). יש לציין ששאלונים אלה עודכנו לאחרונה וכוללים מידע רב יותר על השתתפות בתעסוקה, במערכת הבריאות ובאינטרנט.
Hebrew